גבוה מעל העיר, בלב פארק מונסנטו, ניצב מבנה מסתורי ומרשים שמכונה בפי המקומיים "העב"מ של ליסבון" (O OVNI). מבנה עגול זה, ששמו הרשמי הוא "פנורמיקו דה מונסנטו" (Panorâmico de Monsanto), עומד כעד אילם לתקופות שונות בהיסטוריה של פורטוגל, מחלומות גרנדיוזיים ועד נטישה והזנחה, ולבסוף – התחדשות והתעוררות מחודשת כאתר אלטרנטיבי לתיירות עירונית.

לידתו של הפנורמיקו – חזון אדריכלי גדול
סיפורו של הפנורמיקו דה מונסנטו מתחיל בשנת 1968, בשיאו של שלטון הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלאזאר. המבנה תוכנן כמסעדה יוקרתית ומרכז בידור שישקיף על העיר כולה. האסתטיקה הברוטליסטית של הבניין – בטון חשוף, קווים נקיים וגיאומטריים, וצורה עגולה מובהקת – משקפת את הסגנון האדריכלי שהיה פופולרי באותה תקופה.
המקום נפתח בשנת 1970 ובמשך כמעט שני עשורים שימש כאחת המסעדות היוקרתיות ביותר בליסבון. הודות למיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בפארק מונסנטו, בגובה של כ-227 מטרים מעל פני הים, הפנורמיקו הציע לסועדים נוף עוצר נשימה של העיר, נהר הטז'ו והאוקיינוס האטלנטי. מבקרים מפורסמים, אנשי עסקים ופוליטיקאים היו אורחים קבועים במקום.
שקיעה והזנחה – תקופת הנטישה
בשנות ה-90, הפופולריות של המקום החלה לדעוך. אי התאמה לטעמים הקולינריים המשתנים, קשיי נגישות והופעת מסעדות מתחרות במרכז העיר הובילו לירידה במספר המבקרים. בשנת 2001, לאחר כמה ניסיונות כושלים לחדש את פעילות המסעדה, המקום נסגר סופית ונותר נטוש.
במשך למעלה מעשור, עמד הבניין המרשים שומם ונתון לחסדי הטבע, הוונדליזם והזמן. קירותיו כוסו בגרפיטי, רצפות התמוטטו, חלונות נשברו, והטבע החל לתבוע בחזרה את המבנה. תקופה זו של הזנחה העניקה למקום את כינויו העממי – "העב"מ", בשל צורתו העגולה והבלתי שגרתית שנראית כמו צלחת מעופפת שנחתה על הגבעה.
"ליסבון היא עיר של שכבות, שבה העבר וההווה מתקיימים במקביל"
פרננדו פסואה
התעוררות וגילוי מחדש – מקום פרוץ לאתר אמנות
למרות ההזנחה, או אולי בגללה, החל הפנורמיקו למשוך אליו קהל חדש – צלמים, אמני גרפיטי, חובבי אדריכלות וסקרנים שחיפשו נקודת תצפית ייחודית על העיר. הגרפיטי שכיסה את הקירות הפנימיים והחיצוניים של הבניין הפך עם הזמן לגלריית אמנות רחוב ספונטנית ומרשימה.
בשנת 2017, זיהתה עיריית ליסבון את הפוטנציאל התרבותי והתיירותי של המקום ויזמה פרויקט שימור חלקי. המטרה לא הייתה לשחזר את המבנה למטרתו המקורית, אלא לייצב אותו, לשמר את אמנות הרחוב שנוצרה בו, ולהפוך אותו למרחב תרבותי פתוח. העירייה סידרה גישה בטוחה, תאורה בסיסית ועבודות מינימליות להבטחת בטיחות המבקרים.
חוויית הביקור – בין הריסות לאמנות
כיום, הפנורמיקו דה מונסנטו הוא אתר תיירות אלטרנטיבי פופולרי בליסבון. המבקרים מוזמנים לחקור את שרידי המבנה המרהיב, להתפעל מיצירות אמנות הרחוב שמכסות כמעט כל פיסת קיר, ובעיקר – ליהנות מהנוף הפנורמי המדהים של ליסבון מזווית ייחודית.
החוויה משלבת אלמנטים של חקר עירוני עם מוזיאון אמנות רחוב טבעי ונקודת תצפית מרהיבה. יש משהו קסום ומסתורי בטיפוס בין קומותיו של הבניין, בגילוי ציורי הקיר המרשימים, ובצפייה בשקיעה מעל ליסבון דרך חלונות שבורים במסגרות בטון.
העירייה מארגנת מעת לעת אירועי תרבות במקום, כולל תערוכות אמנות זמניות, הופעות מוזיקה אקוסטיות, וסיורים מודרכים שמספרים את סיפורו המרתק של המבנה. בנוסף, המקום הפך לאתר צילום פופולרי לחתונות ולסרטי קולנוע ופרסומות.
הצטרפו לסיור אופניים בפארק מונסנטו >>

טיפים למבקרים בעב"מ של ליסבון
הפנורמיקו נגיש כיום לציבור הרחב, ללא תשלום, בשעות היום. עם זאת, הגישה למקום דורשת טיפוס קל בשבילי פארק מונסנטו, ולכן מומלץ להגיע בנעליים נוחות. למרות עבודות הייצוב, עדיין מדובר במבנה ישן וחלקים ממנו אינם יציבים, כך שנדרשת זהירות בעת הביקור.
הדרך הנוחה ביותר להגיע היא באמצעות מכונית או מונית, אך גם קווי אוטובוס מסוימים מגיעים לפארק מונסנטו. מומלץ לבקר בשעות אחר הצהריים המאוחרות כדי לצפות בשקיעה המרהיבה מעל העיר.
את הביקור בעב"מ של ליסבון תוכלו לשלב עם פארק אדוארדו ה-VII ועם ביקור ב-LX Factory שמתאים לעב"מ גם מבחינה רעיונית
לחובבי הצילום, זהו גן עדן של ממש – האור המשתנה לאורך היום, השילוב בין הבטון החשוף לאמנות הרחוב, והנוף המרהיב יוצרים אינספור הזדמנויות לצילומים מרשימים.
העב"מ של ליסבון – סמל של התחדשות עירונית
הפנורמיקו דה מונסנטו מגלם באופן מושלם את האמירה: "בעיר, ההריסות אינן רק זיכרון, אלא גם הבטחה" – מבנה שנוצר בתקופה אחת, ננטש ונהרס, ולבסוף מצא חיים חדשים בתקופה אחרת ובהקשר תרבותי שונה לחלוטין. העב"מ של ליסבון הוא דוגמה מושלמת לקיום במקביל של העבר וההווה – מבנה שספג לתוכו את ההיסטוריה המשתנה של העיר, את הטרגדיות והתקוות שלה, ושעומד היום כעד אילם ורב-עוצמה לכוחה של התחדשות אורבנית ספונטנית.