אתר מורשת עולמי נוסף של אונסק"ו, מנזר מדהים זה הוא דוגמה מרשימה לארכיטקטורה מנואלינית.
מנזר ג'רונימוס הוא אחד מאתרי החובה של ליסבון. זהו סמל לתגליות הפורטוגזיות והמסע הימי החלוצי של ואסקו דה גאמה להודו בשנת 1498 והאנדרטה החשובה ביותר באזור בלם. בניית המנזר הייתה יוזמה של המלך דום מנואל הראשון.
בשנת 1983 נכנס מנזר ג'רונימוס לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו.
בניית המנזר החלה בשנת 1501 ונמשכה כמעט מאה שנה. בניית המנזר מומנה בין השאר באמצעות הכנסות מ"מס פלפל" והיטל של 5% על סחר עם אפריקה והמזרח.
כמה אדריכלים פיקחו על הקמת מנזר ג'רונימוס, שני הבולטים בהם הם דיוגו דה בוטאיקה, שאחראי על מגדל בלם ואחת מדמויות המפתח של מה שנודע כסגנון האדריכלי המנואליני, וז'ואאו דה קסטילו, שתפס פיקוד בסביבות שנת 1517.
הנזירים ממסדר ג'רום הקדוש גרו במנזר עד המאה התשע עשרה. לאחר מכן הועבר המבנה לידיו של מוסד הצדקה, Real Casa Pia de Lisboa, שהפעיל במבנה בית ספר ובית יתומים עד שנת 1940. כנסיית המנזר הפכה לכנסיית הקהילה של מחוז בלם.
במאה העשרים עבר מנזר ז'רונימוס שיקום גדול שבמהלכו סיימו את בניית הגוף המרכזי של המנזר ושיקמו את הספסלים (ספסלים קבועים בכנסייה).
בסביבות 1940 "תערוכת העולם הפורטוגזי" שהוצגה במבנה חייבה פיתוח של המנזר ולשם כך הועתקו ממקומותיהם קבריהם של המשורר לואיס דה קאמי והנווט ואסקו דה גאמה.
בתחילת המאה ה-20 הוקם בסמוך למנזר מוזיאון הצי של ליסבון ומאוחר יותר הפלנטריוםCalouste Gulbenkian 1962.
