במרכז ליסבון, שוכנת כיכר רוסיו (Rossio) – הכיכר המרכזית והאהובה של העיר.

שמה הרשמי הוא "פראסה דום פדרו הרביעי" (Praça Dom Pedro IV), אך המקומיים ממשיכים לכנותה בשמה העממי והמסורתי – רוסיו. זוהי לא רק כיכר עירונית גדולה, אלא מרכז העצבים של החיים הציבוריים בליסבון לאורך מאות שנים, זירה לאירועים היסטוריים, חגיגות עממיות ומפגשים יומיומיים.

ההיסטוריה של כיכר רוסיו

ההיסטוריה של רוסיו מתחילה עוד בימי הביניים, כאשר האזור שימש כשדה מרעה וכמקום התכנסות מחוץ לחומות העיר העתיקה. כבר במאה ה-14 החלה הכיכר לשמש למטרות ציבוריות, כשוק וכמקום לחגיגות ולפסטיבלים עממיים. עם הזמן, הפכה הכיכר גם לזירה מרכזית לאירועים היסטוריים טרגיים – משפטי האינקוויזיציה וטקסי אוטו-דה-פה (שריפת "כופרים") התקיימו בכיכר בין המאות ה-16 וה-18, ובמהלך המרד נגד השלטון הספרדי (1640) התרחשו כאן עימותים אלימים.

רעידת האדמה הקטלנית של 1755, שהחריבה את רוב מרכז ליסבון, שינתה לחלוטין את פני הכיכר. במסגרת שיקומה של העיר תחת הנהגתו של המרקיז דה פומבל, תוכננה הכיכר מחדש בצורתה הנוכחית – מרובע גדול המרוצף באבנים בדגם גלי בשחור-לבן (הדגם הנקרא "קלסדה פורטוגזה"), המשמש כסימן היכר של כיכרות פורטוגליות רבות. הריצוף המיוחד נועד ליצור אשליה של תנועת גלים ומהווה מחווה לעבר הימי של פורטוגל.

בכיכר ומסביבה: תיאטרון, פסל מרשים ומזרקות

הכיכר מוקפת במבנים מרשימים בסגנון ניאו-קלאסי, כשבצד הצפוני שלה מתנשא התיאטרון הלאומי דונה מריה השנייה (Teatro Nacional Dona Maria II), שנבנה בשנת 1846 על חורבות ארמון האינקוויזיציה. חזיתו המרשימה, עם עמודי הגרניט הענקיים וחזית מעוטרת בפסלו של גיל ויסנטה, "אבי התיאטרון הפורטוגלי", היא אחד הסמלים האדריכליים הבולטים של הכיכר.

במרכז הכיכר ניצב עמוד גבוה (27 מטרים) עם פסלו של המלך פדרו הרביעי, מלך פורטוגל וקיסר ברזיל הראשון, שעל שמו קרויה הכיכר רשמית. מעניין לציין שלפי אגדה אורבנית פופולרית, הפסל למעשה אינו של פדרו הרביעי אלא של הקיסר הרומי מקסימיליאן – פסל שנרכש בהזדמנות והוסב לפסל של המלך הפורטוגלי בהוספת סמלים מתאימים.

בשני צדי הכיכר נמצאות שתי מזרקות ברונזה מפוארות משנת 1889, המזרקות מוסיפות אלמנט של רעננות ותנועה לכיכר, ובלילות קיץ חמים פורטוגלים רבים נהנים לטבול את ידיהם במים הקרירים.

"ליסבון היא מה שהטז'ו עושה ממנה, אך מה שעושה את ליסבון לעיר היא רוסיו. הטז'ו יצר את ליסבון, אך רוסיו המציאה אותה"

פרננדו פסואה

מרכז תרבותי – קפה ג'ינג'ה ומתחמי קניות

בקצה המזרחי של הכיכר נמצא "קפה ניקולה" (Café Nicola) ההיסטורי, שנוסד ב-1929 ושימש גם הוא, כמו קפה א ברזיליירה – כמקום מפגש לאינטלקטואלים וסופרים. לא רחוק משם נמצא "א ג'ינג'ינייה דו רוסיו" (A Ginjinha do Rossio), בר קטנטן ואייקוני שנפתח ב-1840 ומתמחה במשקה הג'ינג'ה – ליקר דובדבנים מסורתי פורטוגלי. שתיית כוסית ג'ינג'ה ברוסיו נחשבת לחוויה תיירותית חובה בליסבון.

בצד המערבי של הכיכר נמצא רחוב אוגוסטה (Rua Augusta) המפורסם – רחוב הקניות המרכזי של ליסבון, המוביל מרוסיו דרך שער הניצחון המפואר אל כיכר המסחר (Praça do Comércio) ששוכנת על גדות נהר הטז'ו.

מהצד הדרומי של הכיכר יוצא רחוב דו-קארמו (Rua do Carmo), רחוב קניות אלגנטי המוביל אל רובע שיאדו (Chiado) היוקרתי.

תוכלו להצטרף לסיור מודרך בחלק העתיק של ליסבון וליהנות מהסברים מקיפים והמון מידע מעניין.

חיי היומיום ואירועים – כיכר של כולם

רוסיו היא במידה רבה "כיכר העם" של ליסבון – מקום מפגש יומיומי לתושבים, למהגרים ולתיירים. בכל יום ובכל שעה ניתן למצוא בה אנשים יושבים על הספסלים, שותים קפה בבתי הקפה הסמוכים, או פשוט חולפים בה בדרכם לעבודה או לבילוי.

הכיכר משמשת גם כמוקד לאירועים ציבוריים לאורך השנה. בתקופת חג המולד, מוצב בה עץ חג מולד גדול ומקושט, ומתקיים בה שוק חג מולד. בחודש יוני, במסגרת חגיגות סנטו אנטוניו (קדוש העיר), הכיכר מתמלאת בדוכני מזון ובמופעי מוזיקה. הפגנות פוליטיות, אירועי ספורט ומופעים תרבותיים מתקיימים בה לאורך כל השנה.

כיכר רוסיו כמוקד תיירותי

מיקומה המרכזי, הנוחות של תחנת המטרו "רוסיו" הממוקמת מתחתיה, והקרבה לאטרקציות מרכזיות אחרות כמו מעלית סנטה ז'וסטה, מנזר קרמו וארמון הניצחון, הופכים את רוסיו לנקודת מוצא אידיאלית לסיורים בליסבון. מדריכי טיולים רבים מתחילים את הסיורים שלהם בכיכר, ושירותי השכרת אופניים ואופניים חשמליים זמינים בסביבתה.

הכיכר ממוקמת במרחק הליכה קצר ממקומות רבים: להיסטוריה עתיקה והופעות פאדו, פנו לאלפמה; לקניות יוקרה ובתי קפה היסטוריים, עלו לשיאדו; לאוכל מעולה ובידור, פנו לבאירו אלטו; ולחוויה אימפריאלית אל מול הנהר, רדו לכיכר המסחר. במובן זה, רוסיו היא באמת צומת הדרכים של ליסבון.

"ליסבון היא עיר של כיכרות, אך רק ברוסיו אפשר באמת להבין את משמעות הביטוי 'להרגיש בבית בתוך עיר'"

ז'וז'ה סרמאגו

אין מקום שמגלם טוב יותר את הרוח של ליסבון מאשר כיכר רוסיו – מקום שבו היסטוריה, תרבות, יומיום ועתיד נפגשים. ביקור בליסבון ללא שהייה בכיכר רוסיו, ללא התבוננות בתנועת האנשים, ללא התרשמות מהארכיטקטורה, וללא טעימת ג'ינג'ה על שפת המזרקה, הוא ביקור שהחמיץ את לבה הפועם של העיר.